פסק-דין בתיק ת"ק 45764-03-13

בפניי תביעת התובע לפיצוי בגין נזקיו העקיפים מתאונת דרכים, בה פגע בו רכב הנתבע מאחור. התובע הפעיל ביטוח מקיף ונזקיו בגין השתתפות עצמית, השתתפות עצמית בירידת ערך וכינון מסתכמים ב-3,827 ש"ח. התובע תבע גם הפרשי שכר טרחת שמאי בסך 1,755 ש"ח, כהפרש בין שכר הטרחה ששולם על ידו (2,200 ש"ח) ולא שולמו ע"י המבטחת (ששילמה רק 445 ש"ח).

כבר עתה אני קובעת כי אין לתובע עילת תביעה נגד מי מהנתבעים בעניין זה, אלא עליו להפנות את טענותיו למבטחת שלו. יצויין כי הנזק לרכב התובע בתאונה היה משמעותי, והגיע למעל 30,000 ש"ח.

הגרסאות לתאונה שונות. התובע טוען כי נסע ישר בכביש בו יש מעבר לרכב אחד בלבד, ומר עלי נעים הגיע במהירות מאחוריו, ביקש לעקוף אותו משמאל ופגע בחלקו האחורי ובגדר ההפרדה הבנויה מאבן.

מר נעים, הנהג ברכב הנתבע מס' 1, טוען כי נסע ישר בדרך הראשית, התובע יצא מצומת אעבלין, ובה תמרור האט בכיוון נסיעת התובע, לא נתן זכות קדימה ונכנס לכביש תוך סטיה לנתיב הימני במקום לשמאלי, תוך חסימת נתיב נסיעת מר נעים. מר נעים העיד כי ניסה לסטות שמאלה, אך פגע ברכב התובע.

מטעם הנתבעים לא הוגשו צילומי הרכב, או כל אסמכתא על תיקונו, והנהג טען כי הזמין גרר ותיקן את הרכב על חשבונו ולא הודיע לאף אחד. הנתבעים הגישו את ההודעות על תאונה של כל אחד מהנהגים. התובע הגיש שרטוט שערך של מקום התאונה.

מצאתי בעייתיות בשתי הגרסאות. גרסת התובע לפיה רכב הנתבע ניסה לעקוף אותו משמאל בכביש שבו נתיב אחד לכל כיוון והוא מופרד בגדר בטון אינה הגיונית. גם הפגיעה בצורה של מכה רק בפינה השמאלית האחורית של רכב התובע אינה מתיישבת עם נסיון עקיפה.

התובע הוכיח כי סמוך לפני התאונה היה במושב מנוף, וכי אשתו, שהינה נכה היתה עימו ברכב. אין בכך ראייה חותכת כי לא היה גם באעבלין, אך על הנתבע היה להוכיח טענה זו.

נהג הנתבע טעה בלשונו, עת העיד כי התובע הגיע מימין ( פרוטוקול, עמ' 3, שורה 21), אף כי אעבלין נמצאת משמאל לכביש 781 לכיוון חיפה, אפשר שלכך התכוון, כעולה מהמשך עדותו ואפשר שהדבר נובע מכך שהתובע לא יצא מצומת אעבלין אלא ממנוף, או מטעות בדיבור.

הנתבע גם נמנע מלהציג את הנזק לרכבו, אף שלפי הנזק לרכב התובע, רכבו היה אמור להינזק בחלק הקדמי בצורה משמעותית, ולראייה הוא הזמין גרר. על כן נראה כי הנתבעים מבקשים להימנע מלהציג ראייה, שאם היתה מוצגת היתה פועלת לרעתם. ממילא, עצם העובדה שרכב התובע נפגע רק בחלקו האחורי מעידה כי אף אם יצא התובע מצומת, כטענת הנתבעים, עבר כברת דרך משמעותית ללא פגע, כך שעל הנהג ברכב הנתבע היה להבחין בו מבעוד מועד, לסטות, להאט או לעצור. העדויות מחזקות את העובדה שמר נעים נסע במהירות, שלא אפשרה לו לעצור בעת גילוי מצב חירום בכביש.

הסיכום הינו כי הגרסה הסבירה הינה כי התובע נסע לפני רכב הנתבע והנתבע לא הספיק לעצור ופגע בו מאחור. זאת הוכיח התובע. הנתבע לא הוכיח כי התובע יצא מצומת ללא מתן זכות קדימה או תוך סטיה, ובכך גרם או תרם לפגיעה בו מאחור.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את סכום נזקיו בגין הפעלת הביטוח בסך 3,827 ש"ח, אגרת משפט בסך 50 ש"ח והוצאות משפט בסך 200 ש"ח.

התשלום בסך 4,077 ש"ח ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום,  י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: